שנה טובה

יום רודף יום, וזרם האירועים עלול לטשטש ולהפריע ליכולת קבלת ההחלטות. 
עלינו לזכור שלפנינו חודש עתיר חגים וחופשות עם מעט ימי עבודה כך שיכולת התגובה לאירועי השווקים תצטמצם ותלך.  יחד עם זאת אנו מתקרבים במהירות למספר צמתים שיכוונו את השווקים בצורה דיכוטומית תוך שהם עלולים לדרוס, לפחות בטווח הקצר, את הנתונים הכלכליים.  תוסיפו לכך את מצבה העגום של הבורסה שמחזורי המסחר בה נמצאים בשפל, הבחירות בארה"ב, שערי הריבית שעתידים לעלות קלות והרי לפניכם נתונים המחזקים את הערכתנו שראוי לעת הזו למזער סיכונים גם במחיר של אובדן תשואה מסויימת.  יובהר שאין באמור לעיל משום המלצה לפעילות בניירות ערך אלא הבעת דעה ותו לא.  דעה שיכול שתשמש אתכם אם וכאשר תדונו במדיניות ההשקעות המתאימה  עם היועצים ומנהלי ההשקעות שלכם.

בחירות בארה"ב –  לטראמפ סיכוי טוב מאוד להיבחר.  אומנם, הילרי קלינטון עולה עליו לאין שיעור בכל פרמטר אבל, היכולת המניפולטיבית שלו לצד ההסתה שהוא מייצר בלהט יכולים להטות את הכף לטובתו.  ציבור הבוחרים נע כעדר על גלי השנאה והפחדים הקמאיים שטראמפ מעורר.  הוא לא האישיות הפוליטית היחידה שנהגה כך.  גם אצלנו נבחרו אנשים שהשתמשו בטקטיקות דומות.  לפי שעה נראה שהרקורד המטריד שלו כאיש עסקים כושל, פושט רגל סדרתי, מניפולטור שקרן ומגלומן, לא מפריעים להמוני אמריקאים לתמוך בו.  מה יקרה אם הוא יבחר? זו עשויה להיות הזדמנות שכן השווקים יגיבו אל נכון בירידות חדות.  לפיכך ראוי, לדעתנו, לצמצם אחזקות לקראת הבחירות, ואם אכן טראמפ יבחר – לנצל את הירידות לרכישות של מניות או מדדים המתאימים לרמת הסיכון שלכם.  מכל מקום היו דרוכים, עיקבו אחר ההתפתחויות במערכת הבחירות בארה"ב, והיוועצו כאמור במנהלי ההשקעות שלכם.

הריבית – עליית ריבית דוחקת את שערי אגרות החוב מטה ויוצרת הפסד מיידי למחזיקי אותן אגרות חוב הרוצים לממשם.  הלחצים להעלאת הריבית גוברים והולכים שכן ריבית אפסית איננה מתכון לצמיחה.  נהפוך הוא, היא מגלמת סיכונים שלא זה המקום לפרטם.  להערכתנו, נראה שתהייה העלאת ריבית ברבעון הראשון של  2017 .  ההשפעות של צעד זה על הרכיב הסולידי בתיק ההשקעות לא תטיב עמו בטווח הקצר . היום מקבלים תשואה אפסית באג"ח ממשלתיות שבצדן סיכון לא מבוטל.  הן היוו השקעה טובה בשנה החולפת אבל המשך אחזקה בהן, בהיקף ניכר מתיק ההשקעות, משול, לדעתנו, למשחק באש.  האם להוסיף ולהחזיק בהם? התשובה בגוף השאלה.  היוועצו במנהלי ההשקעות שלכם.

מחירי הדיור – שר האוצר משה כחלון נכנס לאותו שדה מוקשים אליו נכנס קודמו יאיר לפיד.  ללפיד היה יועץ כלכלי מוכשר, ישר, אדם נדיר באופיו, מיכאל שראל, שהתנגד למהלך ההזוי של "מע"מ 0 " ושהתפטר על רקע זה.  התוצאה - לפיד בחוץ, מלהג כהרגלו, והרפורמות החשובות שהשיג נמחקו כלאחר יד. את כחלון מלווה כנראה להקה של יועצים ה"מצטיינים" ברעיונות אותם יורים לכל הכיוונים ואח"כ מסמנים את המטרה.  אנו מתפלאים על יואב גלנט שמתחפר בשתיקה רופסת בניגוד לאופיו ולתפקידו (להזכירכם האיש כמעט שמונה לרמטכ"ל!!).  הפתרון הרי מונח במקומות אחרים כגון קיצור הזמן לקבלת היתרים, מהירות התגובה, תדירות ההתכנסות של הוועדות המקומיות והמחוזיות ופישוט הליכים.  אבל, בבירוקרטיה קשה להילחם ולהישאר אהוד.  להערכתנו מחירי הדיור נעצרו (אם להאמין לנתוני הלמ"ס) לא בגלל כחלון אלא למרות כחלון. פוליטיקאים, בלי הבדל, מצטיינים בנסורת מילים.  התעלמו מהם. כוחות השוק יכולת המימון, ועקומת ההיצע והביקוש משפיעים לאין שיעור יותר.  לא ניתן לקחת משכנתה למשך יותר מ 30 שנה, עלויות המשכנתה עלו באחוז בשנה האחרונה, והמגבלות על גובה המשכנתה הוחרפו ע"י הבנקים. לפיכך, הרוב המכריע של ציבור הרוכשים נמצא במיצוי מלא של פוטנציאל ההשקעה שלו.  לקנות דירה או למכור – ראו מאמר בנושא זה באתר. התובנות נשארו בעינן. ראוי לזכור שעלויות רכישת הדירה מורכבות ממחיר עלות הקרקע, מעלות הבנייה ומעלות המימון (משכנתה). עלות המימון עולה, בשנה החולפת עלתה בכאחוז! בין השאר בשל המגבלות שהטיל בנק ישראל על הבנקים שמספקים משכנתאות. עלות הבנייה קשיחה למדי ותלוייה, בין השאר, בטיב הבנייה ובמוצרים הנלווים. קשה לראותה יורדת. המפתח להורדת מחירי הדיור מותנה ביכולתו של שר האוצר לשלוט בבירוקרטיה ולשנותה כך, שהזמן למתן היתרי בנייה יתקצר וקרקעות רבות יותר ישווקו, בצד אישורים להזרים כח אדם מיומן לבנייה בעיקר מיו"ש - גם זה לא יקרה. לעניין זה כבר הגדרנו את דבריו כ"נסורת מילים" היינו עורבא פרח.  אי אפשר להוריד מחירים בעזרת סיסמאות בחירות נבובות.  לסיכום פרק זה נעיר כי נראה לנו, שחברות הנדל"ן, שהיו הקטר של מדדי המניות בשנה החולפת, יתקשו להמשיך בכך השנה אף שלדעתנו, המחירים לא ירדו.

שנה טובה ומבורכת

מאיר עמיקם